העיר סינטרה-Sintra

סינטרה היא פנינה קסומה ועתיקה, עיר של אגדות, של מלכים ומלכות, של טירות אפלוליות ומלחמות. מלאה בסיפורים מרתקים ובצמחייה מיוחדת הנוצרת בגלל המיקרו אקלים האוחז בה במשך כל ימות השנה, הריח באוויר תמיד רענן ועשיר (ממש כמו הרי ירושלים). כ28 ק"מ צפונית מערבית לליסבון ניצבת לה על הרים שפיציים ומעובי יערות נסיכה ביישנית ויפיפייה, במשך כל שנות ההיסטוריה נתפסה סינטרה כמקום ייחודי במינו, וכולם רצו אותה לעצמם.

תוכלו גם להעביר בסינטרה לילה או אפילו יותר, ראו בתי מלון מומלצים ואפשרות להזמנה בהנחה :
הזמנת מלון בסינטרה

זה החל בתקופה האיברית אשר היא נבחרה להוות מרכז דתי ורוחני מרכזי, שנים מאוחר יותר הגיעו המורים ובנו בה ארמון שכיום הינו הארמון הלאומי של סינטרה. לאחר מכן בתקופת ימי הביניים החלו פוקדים אותה נזירים ומנזרים קטנים נבנו במעבה היערות שלה. בהמשך הגיעו אליה אנשי האצולה שנמלטו מרעידת האדמה הנוראית שפקדה את הרי ליסבון בשנת 1755, הפכו אותה למגרש השעשועים הפרטי שלהם, וטיפחו בה בתי אחוזות, מבנים וגינות פאר. נסיכות עייפות הניחו את ראשן על ספסלי אבן בפינות חמד שמימיות, סיפורי אהבה וקנאה מתלחשים בינות לעצים שנשתלו והיום הם פארקים מטופחים מאין כמותם. העיר מחולקת למספר מוקדי עניין עיקריים שמאוד מומלץ לבקר ממש בכל אחד מהם. כאשר אתם מגיעים לעיר תבחינו מיד בשתי ארובות מצחיקות למראה המבצבצות להן באופק, אלה כאמור הן הארובות של הארמון הלאומי של סינטרה או בפורטוגזית palacio nacional de sintra שישוב ויופיע כסמל מותג של העיר (אפילו בתחתיות לשולחן של בתי קפה) ארמון זה עבר שינויים והרחבות רבות במהלך חייו,אך במקור הוא ניבנה על ידי המורים.הארמון מכיל חדרי מגורים של המלוכה דאז, תקרותיו עמוסות בציורים מרהיבים (חדר עורבים, וחדר הברבורים),במסדרונותיו התרחשו סיפורים היסטוריים חשובים במורשת הפורטוגלית. הארובות הלבנות הענקיות הן חלק ממטבח עצום בו התבשלו ארוחות פאר תחת ידיהם של עובדי המלוכה הזריזות. כמו כן ניתן למצוא בארמון אוסף עתיק של אריחי קרמיקה שמורים בשלל דוגמאות וצבעים.הארמון נמצא קרוב לחלקה העתיק של העיר או סנטרו היסטוריקו- עשוי כולו מדרכות מרוצפות המתפתלות מעלה מעלה לאזורי הטירות במסדרונות ושיפולים חמקמקים, ביניהם שזורים בתי קפה מעוצבים להפליא, מסעדות קטנות וחנויות מזכרות ואריגים מקומיים. הרחוב שוקק תיירים וחיים, בסופי שבוע תמצאו אמני רחוב, מוכרי תכשיטים עבודות יד, ילד צועני שמצא אקורדיון, פסלים אנושיים ועוד.. כל אלה מוסיפים לרוח הססגונית והקסומה שוררת גם כך,

ואם זה לא מספיק קיפצו להשתעשע במוזיאון הצעצועים museu do brinquedo שנמצא ממש בכניסה לרחבה העתיקה ומעטרים אותו אנשי לגו במימד של אדם ממוצע.המוזיאון מכיל אוסף של אלפי צעצועים אותם אסף מגיל 14 ז'ואאו ארבואש מורירה (היום הוא בן 66) ובעליית הגג שלו יושב אדם ומתקן צעצועים פגועי ראש וגפיים. מהעיר העתיקה החלו לטפס מעלה מעלה לאזור הטירות, בכבישים מפותלים המוקפים בצמחייה ירוקה וסבוכה, בצידי הדרך תבחינו באחוזות פאר של בעלי נכסים עשירים מכל העולם ביניהם שחקנים מפורסמים (אם תחקו מספיק אולי תקבלו חתימה).

המוקד הבא שתחפשו יהיה המצודה המורית או castelo dos mouros. מצודה שעיקר הביקור בה הוא להשקיף על הנוף הקסום הנפרש ממנה בגלל גובהה התלול והעיר כולה על כל אחוזותיה נחשפת. משם נמשיך לעלות לפארק שהוא ללא ספק הדובדבן שבקצה העלייה, ויהיה שווה את הטרחה (לאלה מביניכם שמעיזים עוד להשתמש ברגלים כלומר) parquet da pena שמו, ורצוי כבר לקנות לו כרטיס משולב עם הטירה שבראשו כדי להוזיל את הכניסה אליה. הפארק נעים ויפה בצורה בלתי רגילה, לכל אורכו ניצבים להם עצים ענקיים ומרשימים כמו סאקויות נדירות, עם טקסטורות וצבעים מרהיבים, בין לבין זוהרים להם קורי עכביש בשמש עדינה שחודרת את עלוות העצים, ממש מקום למנוחה ונשימה, בריכות ברבורים שחורים עם מקור אדום, סיפורי אגדות ופינות חמד.

ולפתע בראשו של הפארק יבצבץ לו ארמון מצועצע להחריד, חסר כל הגיון, עמוס בצורות מפותלות, צבעים נועזים, מרפסות בולטות ותבליטים משונים. ארמון זה נקרא palacio nacional da pena (כן גם הוא ארמון לאומי), ואם מתחשק לכם שיעור במבנים ביזאריים וחסרי סגנון יציב זה המקום בשבילכם. הציצו פנימה לחדרים המופרכים לא פחות בהם ניהלו את חיי היום יום אנשי האצולה הרעבתניים, החדרים שומרו כשם שהיו בימים ההם, והם עמוסים בכל וכל מיני פיצ'פקעס מבריקים בזהב ובכסף, סרוויסים, אמבטיות משוכללות, מראות, איורים, צילומים משפחתיים ודיוקנאות, נברשות וכורסאות קלאסיים. כמובן שאסור לגעת או לצלם והם מאוד יקפידו על הנושא ראו הוזהרתם..אחרי ההסתובבות בחדרים תוכלו לשלם מחירים מופקעים בקפיטריה וליהנות מעוד נקודות תצפית מן הצריחים על הפארק כולו.

ובאם התעייפתם מכל העושר הזה, ומסיפורי מלוכה וכסף את היעד הבא אסור לכם לפספס, במעבה היער במקום חבוי יותר משאר המונומנטים שדיברנו עליהם, באמצעות שילוט תוכלו להגיע למנזר צנוע וייחודי במינו, בו לא תמצאו אף מבנה גרנדיוזי או נצנוץ זוהר, הצבעים השולטים יהיו אלה הטבעיים, חום וירוק, אדמה ועץ, וריחות רעננים של פירות האיקליפטוס יעלו באפכם.שמו של מנזר זה מנזר הקפוצ'ונים או convent dos capuchos על שם הקפוצ'ונים ארוכי הגלימה שלבשו הנזירים (לא אלה מהחנות גאפ). מנזר זה בנוי בשלושת רבעי גובה מחדר רגיל וההליכה בו תצריך כיפוף של הגב (אין פלא שנזירים מצטיירים כבעלי גיבנת) הוא נוסד בשנת 1560 וחיו בו 12 נזירים. לכל נזיר היה תא קטנטן עם חלון צנוע, שם ישנו, התפללו וחיו. איזור המנזר מקסים ומשרה שלווה אמיתית, גינה מתוקה ועצים לנוח בצילם, הטיפוח מאוד עדין ולא מלוקק כלל, ממש מורגשת תחושת הסגפנות בכל, הכניסה למנזר מצופה בתקרת שעם מיוחדת, טכניקה של עיטורים מקורית ומעניינת. מומלץ מאד!

בנוסף לאלו ישנם עוד מוקדי עניין מפורסמים כמו קינטה דה רגאלירה או quinta da regaleira שהיא בעצם וילה עם גנים צמודים וססגוניים, שנוצרה תחת ניצוחו של המעצב האיטלקי לואיג'י מניני. הגנים מלאים בדמיון וצמחים מיוחדים בכל פינה, ההליכה לאורך אגמים קטנים ומנהרות סודיות ממש כמו במופע קסמים. באם לא שבעתם זה הזמן לפקוד את אחת המסעדות המצוינות הפזורות להן ברחבי העיר, אלו המתויירות יותר באזור העתיק ואלו הפחות מאחורי מסילת הרכבת.

מהעיר סינטרה תוכלו להמשיך מערבה במסע לחופים על ידי אוטובוסים או חשמלית מצחיקה ופתוחה לאוויר הים להיכנס בעוז. אל תפספסו את הפנינה הזאת שכלכך קל להגיע אליה גם אם זמן ביקורכם בפורטוגל הוא קצר ותכננתם לשהות רק ברחבי ליסבון! חובה!